שווי הפרוטה והכסף

להלן הסבר קצר על יסודות שיעורי הממון שבתורה, ומידע נוסף בעניין.

אך ראשית ברצונינו להדגיש, שאף על פי שהשקענו הרבה הרבה בבירור הנושאים הללו, בכל זאת, בנושא ההילכתי איננו רוצים לקחת שום אחריות, וכל אחד יעשה כפי הוראת חכם.

עוד נציין, כי ברור הדבר, שכמו כל חלקי התורה, גם עניינים אלו, ארוכה מארץ מידה ורחבה מיני ים. הדברים הבאים הם קיצור של עיקרי הנושאים, ונועדו להיות רק כפתח על מנת להיכנס לעניין.

עוד נציין ונדגיש, שבשערי הכסף ההלכתיים, הבאנו רק חלק מהשיטות, והבאנו את השיטות שיותר רגילים בציבור, עם הדגשה ברורה שאיננו נוטלים כל אחריות על ההכרעה, וכל אחד יעשה כפי הוראת חכם.

וכעת ניגש לעניין. תחילה נעסוק בנושא ההילכתי, ולאחר מכן בנושא הטכני.

בנושא ההלכתי:

א. שיעורי הממון שבתורה הם בכסף טהור. כמות הכסף טהור של כל שיעור ושיעור, נמסר על פי משקל כך וכך גרעיני שעורה. לדוגמא. הפרוטה, היא שווי כסף טהור במשקל חצי גרעין שעורה. חמישה סלעים של פדיון הבן, הם שווי כסף טהור במשקל 1920 גרעיני שעורה. (עיין שו"ע חו"מ סי' פ"ח סעי' א', אבן העזר סי' כ"ז סעי' י', יו"ד סי' רצ"ד סעי' ו', ויו"ד סי' של"א סעי' קל"ד).

הסיבה שמסרו את השיעורים במשקל גרעיני השעורה היא מכיוון שהשעורה קיימת בכל מקום משא"כ מידות משקל שמתחלפים ונאבדים, ולכן נתנה לנו התורה את השיעורים בביצים ובפירות שהם קיימים בכל מקום וע"י כך לא תאבד המסורה, וגם אם השעורה משתנה אין זה מקלקל את השיעור מפני שזהו עיקר השיעור (עיין חזו"א קונטרס השיעורים או"ח סי' ל"ט ס"ק ג' וס"ק ו', שיעורין של תורה סי' ט').

משקל גרעין שעורה בזמנינו הוא 0.05 גרם, דהיינו שבגרם אחד יש 20 גרעיני שעורה (ראה בעניין זה בחזו"א קונטרס השיעורים או"ח סי' ל"ט ס"ק ט', ובחזו"א חו"מ סי' ט"ז ס"ק ל', ובשיעורין של תורה פרק שיעורי המצוות אות ט"ו).

ב. בדורות הקודמים היתה בשימוש מטבע הנקראת 'דרהם', בדור הקודם הוא היה בשימוש גם אצל הטורקים (שהיו גם באר"י). יש מהפוסקים, שכשמסרו את שיעורי הממון שבתורה, מסרו אותם הן ע"פ משקל כך וכך גרעיני שעורה והן ע"פ משקל כך וכך דרהם שכאמור היה בשימוש בזמנם.

(במאמר המוסגר נציין את משקל הדרהם. הגר"ח נאה כותב בספריו, שמקובל משנים קדמוניות ועד עתה, לחשב על פי הדרהם הטורקי (שכאמור היה בשימוש בזמנו), שמשקלו 3.205 גרם, וזה מה שמקובל במסורת מדורות קדמוניות, וזה היה משקל הדרהם שעליו דיברו הרמב"ם וכל הפוסקים בכל הדורות. אמנם, בשנים האחרונות יש הטוענים שאין זה נכון, והם טוענים שמשקל הדרהם כן השתנה במשך הדורות, והם טוענים שמשקל הדרהם עליו דיבר הרמב"ם היה 2.8333 גרם, אך אין להתחשב בטענות אלו, הן מצד שיש גם טענות נגדיות, אך גם בלאו הכי אין להתחשב בטענות שלא מבוססות על מסורת).

ג. בשיעורי הממון שבתורה, אין את הקושיה והספק שיש בשאר שיעורי התורה, בין האצבעות הביצים והדרהם, (מה שנקרא בפי העולם שיטת החזו"א ושיטת הגר"ח נאה). מכיון ששיעורי הממון נמסרו ע"פ משקל גרעיני השעורה, ולא ע"פ אצבעות או ביצים. בנוסף, המשקל לפי השעורה, מתאים כמעט במדוייק עם המשקל לפי הדרהם, אמנם יש בין המשקל לפי השעורה לבין המשקל לפי הדרהם שינוי קל של פחות מרבע אחוז, אך זה רק מבחינה עקרונית, מכיון שמבחינה מעשית בלאו הכי אין מקום לצמצם כל כך.

לסיכום, בשיעורי הממון יש רק שיטה אחת, ואין שתי שיטות מה שנקרא בפי העולם שיטת החזו"א ושיטת הגר"ח נאה.

ד. מכיוון ששיעורי הממון נקבעים ע"פ שווי הכסף, יש לדון לפי איזה מחיר נקבעים שיעורי הממון. האם לפי מחיר הכסף כפי שיכולים לקנותו רוב בני אדם, שזה אומר, לפי מחיר הכסף בחנויות, ובקניית כמות קטנה, שמחיר זה הוא קצת יותר גבוה מהמחיר אצל הסוחרים הגדולים שסוחרים בורסה, או ששיעורי הממון נקבעים לפי מחיר אצל הסוחרים הגדולים שסוחרים בבורסה, שאצלם המחיר זול יותר מאשר בחנויות, אך הם אינם מצויים לרוב בני אדם, וגם אינם מוכרים כמות קטנה.

בנוסף, אם שיעורי הממון נקבעים לפי המחיר בחנויות, יש לדון עוד, בעניין תשלום המע"מ. האם שיעורי הממון נקבעים לפי מחיר הכסף כולל תשלום המע"מ, או לפי מחיר הכסף לא כולל תשלום המע"מ. כלומר, האם המע"מ נחשב חלק ממחיר הכסף, או שהוא נחשב מס חיצוני.

מרן הקה"י לא הכריע בשאלות אלו באופן מוחלט. ראה בעניינים אלו בקה"י זרעים סי' כ"א, ובספר בירור הלכה תליתאה יו"ד סי' ש"ה, ובבירור הלכה חלק ז' יו"ד סימן ש"ה, ובגליון הליכות שדה גליון 60 עמוד 20. ואם כן, בכל מקרה שהוא, יש לנהוג לחומרה, בין לפי המחיר בבורסה, ובין לפי המחיר בחנויות כולל מע"מ.

נדגיש, כי מה שאנו קוראים מחיר הכסף בחנויות, כונתינו למה שיש שקוראים מחיר קימעונאי.

את המחיר בחנויות, רגילים לחשב לפי תוספת של 16% על המחיר בבורסה, מלבד ולפני תוספת המע"מ. לא ברור לנו לגמרי מי בדק ואיך הוא בדק את החישוב הזה, אבל זה מה שמורגל בציבור, ולפי חישוב זה, של תוספת 16% על המחיר בבורסה מלבד ולפני תוספת המע"מ, מתפרסם שווי הפרוטה לפי מחיר הכסף בחנויות בעיתון יתד כבר שנים רבות עוד בחיי מרן הגריש"א. על כל פנים, איננו נוטלים על כך אחריות. ודע, שיש הטוענים שזה 30% ולא 16%, ועוד יש הטוענים טענות נוספות, ואין כאן מקום להאריך. ובכל מקרה, איננו רוצים לקחת אחריות בנושא זה, וכל אחד יעשה כפי הוראת חכם.

במערכת המידע הטלפונית ובאתר, מופיעים שיעורי הממון, גם לפי מחיר הכסף בבורסה, וגם לפי מחיר הכסף בחנויות על פי חישוב של תוספת 16% על המחיר בבורסה ובתוספת מע"מ. וכאמור לעיל, בכל מקרה שהוא, יש לנהוג על פי שניהם לחומרה.

ה. שווי הפרוטה

כפי שכתבו הגאונים והראשונים, וכפי שנפסק בשולחן ערוך בכמה מקומות, שווי הפרוטה הוא המחיר של כסף מזוקק במשקל חצי גרעין שעורה. ראה בשו"ע חו"מ סי' פ"ח סעי' א', אבן העזר סי' כ"ז סעי' י', יו"ד סי' רצ"ד סעי' ו', וסי' של"א סעי' קל"ד.

כאמור לעיל, משקל גרעין שעורה בזמנינו הוא 0.05 גרם, דהיינו שבגרם אחד יש 20 גרעיני שעורה (חזו"א ושש"ת). וא"כ פרוטה היא שווי 0.025 גרם כסף טהור, דהיינו אחד חלקי 40 גרם כסף טהור.

ו. כאמור לעיל, שיעורי הממון שבתורה נקבעים על פי שווי כסף טהור במשקל כך וכך גרעיני שעורה. שווי הפרוטה הוא שווי כסף טהור במשקל חצי גרעין שעורה.

נציין בקצרה שלושה נושאים שדנו בהם רבותינו האחרונים. אך נדגיש, שלהלכה למעשה שווה פרוטה הוא שווי כסף טהור במשקל חצי גרעין שעורה, לפי שווי מתכת הכסף באותו הזמן והמקום.

נושא אחד, מה הדין בזמנים שהמטבעות הם מכסף טהור, האם חתיכה פשוטה של כסף במשקל חצי גרעין שעורה נחשב שוה פרוטה, או שצריך דוקא שווי של מטבע טבוע, שהרי שווי המטבע הוא יותר משווי חתיכת כסף באותו כמות.

נושא נוסף, מה הדין בזמן שמתכת הכסף שוה קצת מאד ביחס לשאר החפצים, האם חצי גרעין שעורה לא יחשב שוה פרוטה.

נושא נוסף, מה הדין בזמן שמתכת הכסף שוה הרבה מאד ביחס לשאר החפצים, האם גם פחות מחצי גרעין שעורה יחשב שוה פרוטה.

הנושאים הללו מורכבים יחסית, ולצערינו לא נוכל לבארם במסגרת מקוצרת זו.

על מנת להכנס לעניין, ניתן לעיין בסמ"ע חו"מ סי' פ"ח ס"ק ב', בש"ך יו"ד סי' ש"ה ס"ק א', באבני מילואים יו"ד סי' כ"ז ס"ק א' וס"ק כ"א, בחזון איש חו"מ סי' ט"ז, ובחזון איש אבן העזר סי' קמ"ח לדף י"א קטע המתחיל באבני מילואים.

נדגיש שוב, להלכה ולמעשה, שווה פרוטה הוא שווי כסף טהור במשקל חצי גרעין שעורה, לפי שווי מתכת הכסף באותו הזמן והמקום.

ז. חשוב לנו לציין, שמלכתחילה לא רצינו להביא את השיעורים למעשה, כגון שווי חמישה סלעים לפדיון הבן, או שווי מחצית השקל לנוהגים לתת כשווי משקל מחצית השקל של תורה, וכדומה, מכיון שיש בנושאים הללו שיטות רבות, ולא רצינו לקחת אחריות על ההכרעה. אך לאחר מכן, נמלכנו כן להביא לפחות חלק מהשיטות של חלק מהשיעורים למעשה, והבאנו את השיעורים היותר רגילים בציבור, עם הדגשה ברורה שאיננו נוטלים כל אחריות על ההכרעה, וכל אחד יעשה כפי הוראת חכם. את שערי הכסף ההלכתיים, והסבר ומידע נוסף בענינם, ניתן לקבל בלשונית "שערי הכסף ההלכתיים", ובמערכת המידע הטלפונית שלוחה 3, כמו"כ ניתן להוריד קובץ נתונים עדכניים כאן, לקבלת קובץ נתונים עדכניים במייל אוטומטי, שילחו מייל ריק לכתובת w0772062842@gmail.com .

ח. המידע במערכת, מתעדכן בזמן אמת מהבורסות וממוקדי המסחר העולמיים, באמצעות מערכות משוכללות ביותר, והנתונים המושמעים במערכת, הם המדוייקים והנכונים ביותר לאותו הזמן.

ט. יודגש שוב, כי אין לסמוך על הנתונים בצימצום, מחמת כמה סיבות שאין כאן מקום לפורטם.

ולהלן הסבר קצר על יסודות השערים ההלכתיים:

בשורות הבאות ננסה להביא בקיצור נמרץ את היסודות של השיעורים ההלכתיים, שווי הפרוטה, שיעור חמישה סלעים לפדיון הבן, שיעור זכר למחצית השקל, שיעור כתובה, שיעור פדיון חטאת ופדיון תענית. פרטים נוספים בעניין שיעורי הממון, ניתן למצוא לעיל ולקמן.

תשומת לבכם מופנית להדגשות והציונים שהובאו לעיל בראש הדברים.

שווי הפרוטה

בשורות הבאות ננסה להביא בקיצור נמרץ את היסודות של שווי הפרוטה. פרטים נוספים בעניין שיעורי הממון, ניתן למצוא לעיל ולקמן. תשומת לבכם מופנית להדגשות והציונים שהובאו לעיל בראש הדברים.

כפי שכתבו הגאונים והראשונים, וכפי שנפסק בשולחן ערוך בכמה מקומות, שווי הפרוטה הוא המחיר של כסף מזוקק במשקל חצי גרעין שעורה. ראה בשו"ע חו"מ סי' פ"ח סעי' א', אבן העזר סי' כ"ז סעי' י', יו"ד סי' רצ"ד סעי' ו', וסי' של"א סעי' קל"ד.

כאמור לעיל, משקל גרעין שעורה בזמנינו הוא 0.05 גרם, דהיינו שבגרם אחד יש 20 גרעיני שעורה (חזו"א ושש"ת). וא"כ פרוטה היא שווי 0.025 גרם כסף טהור, דהיינו אחד חלקי 40 גרם כסף טהור, דהיינו שבגרם אחד כסף טהור יש 40 פרוטות.

וראה בשיעורין של תורה פרק שיעור המצוות.

שיעור פדיון הבן

בשורות הבאות ננסה להביא בקיצור נמרץ את היסודות של שיעור חמישה סלעים לפדיון הבן. פרטים נוספים בעניין שיעורי הממון, ניתן למצוא לעיל ולקמן. תשומת לבכם מופנית להדגשות והציונים שהובאו לעיל בראש הדברים.

א. בכמה פודים

מצות עשה לפדות כל איש מישראל בנו שהוא בכור לאמו הישראלית. ובכמה פודהו בחמש סלעים שנ' ופדויו מבן חדש תפדה בערכך כסף חמשת שקלים בשקל הקדש עשרים גרה הוא. (רמב"ם פי"א מה' ביכורים).

ב. כמה הם חמשה שקלים

שקל הנאמר בכל מקום בתורה (הוא "כסף" הוא שקל), הוא מטבע העשוי מכסף טהור. אף על פי שבלשון הפסוק נאמר חמשת שקלים, אין כוונת התורה להצריך ליתן דוקא מטבעות, אלא יכול לתת חתיכה פשוטה של כסף טהור, במשקל של חמש שקלים. (עיין חזו"א חו"מ סי' ט"ז ס"ק א' ט' י').

בזמן משה רבנו, השקל היה שוקל 320 גרעיני שעורה. בזמן יחזקאל הנביא (שהיה בתקופת סוף בית ראשון ותחילת גלות בבל), הוסיפו חכמים על השקל, ועשו אותו כמשקל המטבע הנקרא סלע בזמן בית שני, שהיה שוקל 384 גרעיני שעורה. ומאותו הזמן נהיה השקל של תורה כמשקל הסלע הנ"ל, ושוקל 384 גרעיני שעורה. (רמב"ם פ"א מהל' שקלים ה"ב).

ועל כן, פדיון הבן הוא על ידי חמישה סלעים, שהם כסף טהור במשקל 1920 גרעיני שעורה.

וכן הוא בשו"ע הל' פדיון בכור יו"ד ש"ה סעי' א' "מצות עשה לפדות כל איש מישראל בנו שהוא בכור לאמו הישראלית בה' סלעים שהם ק"כ מעים שהם שלשים דרהמים כסף מזוקק. וע"ל סי' רצ"ד כמה היא המעה". וכו'. ובסי' רצ"ד סעי' ו' "שוה פרוטה שהוא אחד מל"ב במעה כסף שהוא אשפיר"ו אוטמאניס ששוקל ט"ז גרעיני שעורה שהוא רביע דרה"ם". וכו'.

ג. כמה גרם הם חמשה סלעים

כאמור לעיל, משקל גרעין שעורה בזמנינו הוא 0.05 גרם, ולפי זה פדיון הבן הוא ע"י שווי 96 גרם כסף טהור.

משקל הדרהם הוא 3.205 גרם, ולפי זה פדיון הבן הוא ע"י שווי 96.15 גרם כסף טהור.

כאן נחוץ לציין, שפדיון הבן, מכיוון שהוא מדאורייתא, רגילים להוסיף בו (ורגילים לתת 101 גרם) ע"מ להיות בטוחים בקיום המצוה, ושמא השעורה שנשקלה אינה הבינונית, וכמוש"כ החזו"א חו"מ סי' ט"ז ס"ק ל' עיי"ש.

ד. דברי הרמב"ם בפיה"מ בכורות

כאמור, השו"ע כותב שיש לפדות בכור בסכום שניתן לקנות בו כסף מזוקק במשקל 30 דרהם.

סך זה של 30 דרהם לפדיון הבן (ולפי זה יוצא שמשקל הסלע הוא 6 דרהם) מתאים עם הרבה מקומות שהזכירו הפוסקים (כולל הרמב"ם בכמה מקומות) את שיעור משקל הדרהם. אלא שישנה מבוכה מסויימת בעניין זה, מפני שהרמב"ם בפיה"מ בכורות פ"ח מ"ז כותב ששיעור חמישה סלעים לפדיון הבן הוא משקל 31.5 דרהם כסף מזוקק (ולפי זה יוצא שמשקל הסלע הוא 6.3 דרהם), ויש שחוששים לזה ומחשבים את השיעורים לפי 6.3 דרהם הסלע, ופדיון הבן יוצא משקל 31.5 דרהם, שהם 100.9575 גרם.

ה. לסיכום

אם מחשבים לפי משקל השעורה, יש לפדות ב 96 גרם כסף טהור.

אם מחשבים לפי משקל הדרהם, יש לפדות ב 96.15 גרם כסף טהור, ולפיה"מ בכורות ב 100.9575 גרם כסף טהור.

והיות ומדובר ממצווה דאו', רגילים לתת שווי 101 גרם כסף טהור ולא שווי 96 גרם, ע"מ להיות בטוחים בקיום המצוה, ושמא השעורה שנשקלה אינה הבינונית.

וראה בשיעורין של תורה פרק שיעור המצוות. (שים לב, מה שכתב שם, הוא לגבי הנותן חתיכה פשוטה של כסף טהור, או שנותן את שווי הכסף בזמנם ששווי הכסף היה ברור. אך בזמנינו, הנותן את שווי הכסף, עליו להוסיף, מחמת כמה סיבות שאין כאן מקום לפורטם).

שיעור זכר למחצית השקל

בשורות הבאות ננסה להביא בקיצור נמרץ את היסודות של שיעור זכר למחצית השקל. פרטים נוספים בעניין שיעורי הממון, ניתן למצוא לעיל ולקמן. תשומת לבכם מופנית להדגשות והציונים שהובאו לעיל בראש הדברים.

א. מחצית השקל וזכר למחצית השקל

בזמן שבית המקדש קיים, מצות עשה מן התורה ליתן כל איש מישראל מחצית השקל בכל שנה ושנה. בזמן שאין בית המקדש קיים, כתב הרמ"א תרצ"ד ס"א, י"א שיש ליתן קודם פורים מחצית מן המטבע הקבוע באותו מקום ובאותו זמן זכר למחצית השקל שהיו נותנין באדר וכו'.

ב. משקלה בזמן הבית

שקל הנאמר בכל מקום בתורה (הוא "כסף" הוא שקל), הוא מטבע העשוי מכסף טהור, היה משקלו בזמן משה רבנו 320 גרעיני שעורה (רמב"ם פ"א מהל' שקלים ה"ב). וא"כ מחצית השקל של משה רבנו משקלו 160 גרעיני שעורה. בזמן יחזקאל הנביא (שהיה בתקופת סוף בית ראשון ותחילת גלות בבל), הוסיפו חכמים על השקל, ועשו אותו כמשקל המטבע הנקרא סלע בזמן בית שני, שהיה שוקל 384 גרעיני שעורה. ומאותו הזמן נהיה השקל של תורה כמשקל הסלע הנ"ל, ושוקל 384 גרעיני שעורה (רמב"ם שם). וא"כ מחצית השקל בזמן בית שני משקלו 192 גרעיני שעורה.

דעת הרמב"ם (שם הל' ה'-ו') שמצוות מחצית השקל אינה כשאר שקלים שבתורה, אלא בכל זמן יש לתת מחצית המטבע הקבוע באותו הזמן, ובלבד שהמטבע הקבוע באותו הזמן הוא יותר מהשקל שהיה בימי משה רבנו, אך אם המטבע הקבוע באותו הזמן הוא פחות מהשקל שהיה בימי משה רבנו, אין לפחות מלתת כמשקל מחצית השקל שהיה בימי משה רבנו. ודעת הראשונים החולקים על הרמב"ם היא, שמחצית השקל הוא כשאר שקלים שבתורה, ששיעורו קצוב בכל זמן, ואחרי שהוסיפו על השקל יש לתת לפי השקל של אחרי ההוספה.

ג. שלא בזמן הבית

כל הנ"ל הוא בזמן הבית שיש מצות עשה מן התורה ליתן מחצית השקל, אך שלא בזמן הבית, שנותנים זכר למחצית השקל, כתבו הפוסקים (רמ"א או"ח תרצ"ד א') שיש לתת מחצית המטבע הקבוע באותו מקום ובאותו הזמן.

ד. המנהג לתת זכר למחצית השקל כמו בזמן הבית

אמנם יש שכתבו (כף החיים או"ח תרצ"ד ס"ק כ') שמי שידו משגת יש לעשות זכר למחצית השקל בשלימות, דהיינו שיתן (בנוסף למטבע מחצית הנהוגה) סכום שיוכל לקנות בו כסף מזוקק שיעור מחצית השקל דהיינו ג' דראה"ם כסף.

ה. כמה גרם הוא מחצית השקל

כאמור לעיל, משקל גרעין שעורה בזמנינו הוא 0.05 גרם, ולפי זה מחצית השקל של משה רבנו הוא 8 גרם כסף טהור, מחצית השקל לאחר שהוסיפו עליו הוא 9.6 גרם כסף טהור.

משקל הדרהם הוא 3.205 גרם, וא"כ ג' דרה"ם הם 9.615 גרם כסף טהור.

ו. דברי הרמב"ם בפיה"מ בכורות

סך זה של 3 דרהם למחצית השקל (ולפי זה יוצא שמשקל הסלע הוא 6 דרהם) מתאים עם הרבה מקומות שהזכירו הפוסקים (כולל הרמב"ם בכמה מקומות) את שיעור משקל הדרהם. אלא שישנה מבוכה מסויימת בעניין זה, מפני שהרמב"ם בפיה"מ בכורות פ"ח מ"ז כותב ששיעור חמישה סלעים לפדיון הבן הוא משקל 31.5 דרהם כסף מזוקק (ולפי זה יוצא שמשקל הסלע הוא 6.3 דרהם), ויש שחוששים לזה ומחשבים את השיעורים לפי 6.3 דרהם הסלע, ולפי"ז יוצא שיעור מחצית השקל משקל 3.15 דרהם.

ז. כל זה הוא לשיטת הראשונים שיש לתת מחצית השקל כמחצית השקל של אחרי ההוספה, אבל לשיטת הרמב"ם שיש לתת מחצית השקל לא פחות ממחצית השקל שהיה בימי משה רבנו יש להפחית שישית ויוצא מחצית השקל 2.5 דרהם, ולהרמב"ם בפיה"מ בכורות 2.625 דרהם. (אך נציין שוב שכאמור הכה"ח כתב לתת משקל ג' דרהם).

ח. לסיכום

אם מחשבים את מחצית השקל לפי משקל השעורה:

מחצית השקל של משה רבנו הוא 8 גרם כסף טהור, מחצית השקל לאחר שהוסיפו עליו הוא 9.6 גרם כסף טהור.

אם מחשבים את מחצית השקל לפי משקל הדרהם:

מחצית השקל של משה רבנו הוא 8.0125 גרם כסף טהור, ולפיה"מ בכורות הוא 8.4131 גרם כסף טהור. מחצית השקל לאחר שהוסיפו הוא 9.615 גרם כסף טהור, ולפיה"מ בכורות הוא 10.09575 גרם כסף טהור.

למש"כ הכה"ח (ג' דרהם) הוא 9.615 גרם כסף טהור.

שיעור כתובה

בשורות הבאות ננסה להביא בקיצור נמרץ את היסודות של שיעור כתובה. פרטים נוספים בעניין שיעורי הממון, ניתן למצוא לעיל ולקמן. תשומת לבכם מופנית להדגשות והציונים שהובאו לעיל בראש הדברים.

א. בכתובה מתחייב האיש על עיקר כתובה ועל תוספת כתובה.

עיקר כתובה מתחייב האיש 200 זוז, תוספת כתובה לפי מנהג האשכנזים מתחייב האיש 200 זקוקים כסף צרוף.

ישנם כמה שיטות מהו שיעור 200 זוז של כתובה, ומהו שיעור 200 זקוקים של כתובה.

כאמור, איננו נוטלים כל אחריות, וכל אחד יעשה כפי הוראת חכם.

ב. שיעור עיקר כתובה

בשו"ע אבה"ז סימן ס"ו סעיף ו' כותב השו"ע כמה שיעור הכתובה לבתולה ק"ק ולאלמנה מנה ושל זו וזו כסף מדינה נמצא כתובת בתולה הם ל"ז דרהם וחצי כסף צרוף וכתובת אלמנה מחציתם שהם י"ח דרהם וג' רביעים כסף צרוף.

וכתב על זה הרמ"א הגה עיין ביו"ד סי' רצ"ד וסי' ש"ה ערך המטבע שנקראת דרה"ם וכ"ז לדעת קצת הפוסקים שסבירא להו שכתובת בתולה אינה רק זוזי דרבנן (הרי"ף והרמב"ם והר"ן והר"ם) שמאתים של בתולה עולין ששה סלעים ורביע ויש מי שמשער כתובת בתולה י' זהובים ואלמנה חמשה זהובים (מהרי"ל בשם אגודה) אבל לדעת יש פוסקים מאתים של בתולה ומנה של אלמנה משערים בזוזי דאורייתא והוא ח' פעמים יותר וכתבו דלכן נהגו לכתוב בכתובה דחזו ליכי מדאורייתא (ר"ת) וי"א דכותבין דחזי לכי סתמא (הגהות מיי' פ"י דאישות) והמנהג לכתוב לבתולה דחזו ליכי מדאורייתא אבל לא לאלמנה וכ"ז במקום שאין מנהג אבל במקום שיש מנהג מה שגובין הולכין אחר המנהג וכמו שיתבאר לקמן.

ובשו"ע יו"ד ש"ה סעי' א' "מצות עשה לפדות כל איש מישראל בנו שהוא בכור לאמו הישראלית בה' סלעים שהם ק"כ מעים שהם שלשים דרהמים כסף מזוקק. וע"ל סי' רצ"ד כמה היא המעה". וכו'. ובסי' רצ"ד סעי' ו' "שוה פרוטה שהוא אחד מל"ב במעה כסף שהוא אשפיר"ו אוטמאניס ששוקל ט"ז גרעיני שעורה שהוא רביע דרה"ם". וכו'.

א"כ, עיקר כתובה לפי השו"ע הוא כסף טהור במשקל 2400 גרעיני שעורה, ולפי הרמ"א הוא כסף טהור במשקל 19200 שעורה.

כאמור לעיל, משקל גרעין שעורה בזמנינו הוא 0.05 גרם, וא"כ, עיקר כתובה לפי השו"ע הוא 120 גרם כסף טהור, ולפי הרמ"א הוא 960 גרם כסף טהור. (ע"פ הדרהם, לפי השו"ע 120.1875 גרם כסף טהור, לפי הרמ"א 961.5 גרם כסף טהור).

ג. שיעור 200 זקוקים כסף צרוף הנהוג לתוספת כתובה לפי מנהג האשכנזים

הנושא הזה מורכב יחסית, ולצערינו לא נוכל לבארו במסגרת מקוצרת זו.

ע"מ להכנס לעניין, ניתן לעיין בחזון איש אבן העזר סי' ס"ו ס"ק כ"א. וראה עוד במהר"ם מינץ, בפרישה וב"ח אבהע"ז סי' ס"ו, בביאור הגר"א יו"ד סי' ש"ה סעי' א' ואבה"ז סי' ס"ו סעי' ו', בשיעורי תורה, באגרות משה, ועוד.

למעשה, יש שיטות רבות מהו השיעור, השיעור שהבאנו הוא 57600 גרם (57 ק"ג ו 600 גרם) כסף טהור.

כאמור, איננו נוטלים כל אחריות, וכל אחד יעשה כפי הוראת חכם.

שיעור פדיון חטאת ופדיון תענית

בשורות הבאות ננסה להביא בקיצור נמרץ את היסודות של שיעור פדיון חטאת ופדיון תענית. פרטים נוספים בעניין שיעורי הממון, ניתן למצוא לעיל ולקמן. תשומת לבכם מופנית להדגשות והציונים שהובאו לעיל בראש הדברים.

הנושאים הללו מורכבים יחסית, ולצערינו לא נוכל לבארם במסגרת מקוצרת זו.

ע"מ להכנס לעניין, ניתן לעיין באו"ח סי' של"ד סעי' כ"ו, ברמ"א שם, ובמג"א שם.

למעשה, יש שיטות רבות מהו השיעור, הבאנו את השיעורים היותר רגילים בציבור, והם: לפדיון חטאת: 21.6 גרם כסף טהור, 19.2 גרם כסף טהור. לפדיון תענית: 14.4 גרם כסף טהור, 12.8 גרם כסף טהור, 0.54 גרם כסף טהור.

כאמור, איננו נוטלים כל אחריות, וכל אחד יעשה כפי הוראת חכם.

שווי הזהב

הבאנו את שווי הזהב למרות שכמעט ואין בו נפק"מ הלכתית למעשה, מכיוון שזה נוגע לשורשי הסוגיות, וגם יש בו נפק"מ למנהגים שונים.

כעת נעבור לעסוק בנושא הטכני:

א. מתכת הכסף הנסחרת בבורסות העולם, היא כסף מזוקק.

ב. מתכת הכסף נסחרת בבורסות העולם ביחידות הנקראות אונקיה.

משקל כל אונקיה, 31.1035 גרם.

ג. המסחר בבורסות העולם מתבצע בדולרים.

וכיון שמחיר הדולר גם הוא משתנה כל העת, בנוסף למחיר הכסף שמשתנה כל העת, אם כן גם שווי הפרוטה וכדומה משתנה כל העת בהתאם לשני המשתנים הללו.

ד. השער על פיו יש לחשב את שווי הפרוטה והכסף, הוא השער בזמן אמת, ולא השער היציג. השער היציג הוא שער הנקבע פעם ביום לפי חישובים שונים, ונועד למצבים בהם מעוניינים להתחשב בשער באופן כללי ולא בשער המדוייק בזמן אמת. אך בענייננו יש להתחשב בשער המדוייק בזמן אמת. וכמו כן, גם לגבי חישוב שווי הפרוטה והכסף לפי מחיר הכסף בחנויות, מבירור שערכנו אצל כמה סוחרי כסף גולמי, וכן אצל כמה חלפני דולרים, התברר שכיום שיש את מערכות המידע המעודכנות בזמן אמת, הם לא משתמשים בשער היציג, אלא הם מעדכנים את המחירים כל הזמן על פי השער בזמן אמת. אמנם הם לא מעדכנים את המחירים על כל שינוי קטן, אבל כל זה כלול בחישוב. אך נציין, כי יש הטוענים שיש לחשב על פי השער היציג, וכיון שיתכן שיש סוחרים וחלפנים שמשתמשים בשער היציג, לכן איננו רוצים לקחת אחריות בנושא זה.

ה. חישוב שווי הפרוטה והכסף הוא כך.

יש להכפיל את מחיר אונקיית כסף במחיר דולר, התוצאה היא מחיר אונקיית כסף בשקלים.

את מחיר האונקיה בשקלים, יש לחלק ל 31.1035, התוצאה היא מחיר גרם כסף בשקלים.

את מחיר גרם כסף יש לחלק ל 40, והתוצאה היא שווי הפרוטה.

לחישוב שווי הפרוטה והכסף לפי מחיר הכסף בחנויות, יש להוסיף 16%, ולאחר מכן להוסיף את אחוז המע"מ התקף באותו הזמן.

ו. יש לציין, מתכת הכסף המצויה אצלנו לשימוש, היא לא כסף מזוקק, אלא היא כסף הנקרא 925, שזה אומר, שיש בו כסף מזוקק, רק 925 חלקים מתוך 1000, דהיינו שמעורב בו 7.5% שאינם כסף.

ידיעה זו נצרכת, למי שבא לחשב את שווי הפרוטה והכסף, לא לפי בירור מחיר הכסף בבורסה, אלא לפי בירור מחיר כסף 925 המצוי.

כמו כן, ידיעה זו נצרכת, למי שמעוניין לחשב את כמות הכסף המזוקק, שבכסף 925 המצוי.

להלן צורת החישוב: על מנת לדעת כמה כסף מזוקק יש בכסף 925, יש לשקול את הכסף 925, את המשקל יש לחלק ל 1000, את התוצאה יש להכפיל ב 925, והתוצאה היא סך הגרם כסף מזוקק שבו.

וכמו כן במקרה הפוך: על מנת לדעת בכמה כסף 925 יש סך מסויים של כסף מזוקק, יש לחלק את סך הגרם כסף מזוקק הרצוי, ל 925, את התוצאה יש להכפיל ב 1000, והתוצאה היא סך הגרם של כסף 925 שיש בו את סך הגרם הרצוי של כסף מזוקק.

ז. המידע במערכת, מתעדכן בזמן אמת מהבורסות וממוקדי המסחר העולמיים, באמצעות מערכות משוכללות ביותר.

בימים בהם אין בעולם מסחר כגון בימי שבת וראשון, וכן אם במקרה יש כמה שעות רצופות שבמקרה אין מסחר, השער לא משתנה באותו הזמן, ולכן גם במערכת הנתונים מופיעים כל הזמן אותו דבר, אך אין זה תקלה או חישוב שגוי, זהו באמת המחיר באותו הזמן.

המערכת מתוכננת באופן כזה, שבמקרה של תקלה במערכת חס ושלום, לא יושמע במערכת כל מידע, אך בכל מקרה לא יושמע במערכת מידע לא נכון. אלא אם כן תהיה במערכת תקלה בלתי צפויה, או שיהיו תקלות במערכות המידע העולמיות, ועל כך אין לנו אפשרות לעקוב, אך זה מהדברים שלא קורים.

לפרטים נוספים, שאלות והערות, צרו קשר לפי הפרטים המופיעים בהמשך העמוד.

בברכת התורה, המערכת.